הבלוג של Postgres Miktzoanim

שינוי הגדרות של השרת - שימוש בזיכרון

buffer המשוף של השרת - shared_buffers

PostgreSQL אינו קורא נתונים ישירות מהדיסק ואינו כותב אותם ישירות לדיסק. הנתונים נטענים לתוך מאגר המשותף של השרת אשר ממוקם בזיכרון, תהליכי השרתקוראים וכותבים בלוקים במאגר זה, ולאחר מכן את השינויים מועברים לדיסק.
אם התהליך צריך גישת לטבלה, אז לראשון הוא מחפש לאחר הבלוקים המבוקשיםה במאגר הכללי. אם הם קיימים, אז הוא יכול להמשיך לעבוד, אם לא - מתבצעת קריאת המערכת לטעינם. בלוקים יכולים להיטען גם מהמטמון הקבצים של מערכת ההפעלה וגם מדיסק, והפעולה זאת יכולה להיות מאוד "יקרה".

אל תשתמשו בהגדרות ברירת המחדל

מהקופסה PostgreSQL מוגדר בדרך כזאת, שאפשר להריץ אותו כמעט בכל מחשב והוא לא יפריע במיוחד לאפליקציות אחרות.

זה מתיחס במיוחד לשימוש בזכרון.

הגדרות ברירת המחדל מתאימות אך ורק לשימוש הבא: איתן אתם יכולים לבדוק האם התקנת PostgreSQL עובדת, ליצור מסד נתונים ברמה של ספר טלפונים ולנסות בכתיבת שאילתות.

אם אתם מתכוונים לפתח (ולהעביר לסביבת היצור) אפליקציות אמיתיות, אז תצטרכו לשנות קיצונית את ההגדרות.

בחבילת הפצה PostgreSQL לצערי לא תמצאו קבצים עם הגדרות "מומלצות".

ובכלל, ליצור קבצים כאלה די מסובך, כי הגדרות אופטימליות של התקנת מסויימת של המוצר יושפעו ע"י:

סקירה קטנה על PostgreSQL למתחילים

בתהליך הבחירה של מסד נתונים, עליך לענות על שאלה אחת בבירור. האם אני צריך למשימה שהגדרתי מסד נתונים רלציוני (RDBMS) או שאני יכול להשתמש במסד נתונים מסוג אחר. אם תחליט להשתמש בRDBMS, אז אתה צריך לדעת לבחור ממגוון הבחירות הקיימות בשוק. אני מציע לשים לב ל PostgreSQL. זהו מסד נתונים רלציוני המתקדם ביותר בעולם עם קוד פתוח. בנוסף, שלא כמו מוצרים opensource רבים, למוצר אין את החיסרון העיקרי שלהם - חוסר תמיכה.